בעוד ציוד גלישת הרוח המודרני מתוכנן לשימוש ברוחות בינוניות ומעלה, והינו קל ומהיר, גלשן המיסטראל הוא כבד, איטי ומיועד למהירויות ורוחות חלשות.
מבחינה היסטורית, דגם המיסטראל המשיך שרשרת של גלשנים מיושנים שנבחרו לשימוש במשחקים האולימפים. החל מדגם ה Wind Glider שנעשה בו שימוש באולימפיאדת לוס אנג'לס ב 1984, ה"לכנר" ששימש בסיאול וברצלונה, והמיסטראל באטלנטה, סידני ואתונה.
המשותף לכל הגלשנים הללו היה חוסר התאמתם ל"עולם האמיתי" ( כלומר, הדמיון ביניהם לבין ציוד גלישת הרוח הממוצע היה רב), וכתוצאה מכך הגלישה האולימפית "זכתה" להתעניינות מועטה ביותר בציבור הגולשים,פרט, כמובן, למתחרים האולימפיים ולמשפחותיהם.
המוניטין להם זכתה הגלישה האולימפית היו ירודים, וכתוצאה מכך טובי הגולשים בעולם ויתרו עליה ופנו לעסוק בגלישה תחרותית- מקצועית, ע"ג דגמים חדישים ומתקדמים. בשנים האחרונות החל ארגון השייט העולמי בבחינת דגמים מחליפים למיסטראל, כשהכוונה המנחה הייתה למצוא דגם מודרני, עם רלוונטיות לכלל ציבור הגולשים. נבחרה וועדה שתפקידה היה למצוא מחליף ראוי והיא ביצעה מספר סבבי בדיקה שהיו פתוחים לכלל יצרני הגלשנים בעולם.
הדרישות מן הדגם החדש היו גבוהות:
1. הגלשן נדרש לתפקד ברוחות שבין 6-30 קשר.
2. הגלשן נדרש לגלוש בזוויות חדות מאוד לתוך הרוח, וקהות מאוד בירידה מהרוח( ע"מ לאפשר גלישה במסלול בצורת טרפז או משולש).
3. הגלשן נדרש להיות קל במשקל ופשוט לתפעול יותר מן המיסטראל.
4. הגלשן נדרש להיות בעל מחיר "סביר".
מהסבב עלה כי לגלשן ה"יורש" יהיו תכונות דומות למיסטראל ברוחות חלשות ( גורם חשוב, מכיוון שרוב האתרים האולימפים אינם מצטיינים במשטר רוחות יציב), אך בעל ביצועים משופרים ברוחות בינוניות וחזקות ובעל קלות תפעול.
הגלשן החדש יהיה דומה בצורתו לגלשנים המשמשים בסבב המקצועני, ה-"פורמולה". בסבב הפורמולה הגולשים משתמשים בגלשן אחד ( עליו מוטלות מגבלות משקל ומימדים, אך ללא חוב שימוש בגלשנים מיצרן מסויים), ובשני מפרשים במשך כל ימי התחרות.
מכיוון שהגלשנים נדרשים למהירות גבוהה ( גבוהה בהרבה מן המיסטראל) ברוחות חלשות, נוטים המתחרים המקצוענים להשתמש בשטח מפרש גדול, בין 10 ל-12 מ"ר. גלשני הפורמולה קצרים ורחבים מה שמעניק להם יתרון מהירות ברוחות חלשות, ובנוסף, טווח רוחות רחב מאוד.בגלשן המיסטראל המפרש המותר בשימוש הוא בגודל 7.4 מ"ר, כך שהוא איטי יותר ברוחות חלשות. גלשני הפורמולה מיוצרים בטכנולוגיות חדישות, ועל כן הם קלים יותר בצורה משמעותית מגלשני המיסטראל.
הפן היחידי בו יש לגלשן המיסטראל יתרון ע"פ גלשן הפורמולה הוא ביכולתו להפליג בזוויות חדות לכיוון הרוח, וזאת משום שמותקנת בו חרב מרכזית, בנוסף לסנפיר בירכתי הגלשן. הגלשן שהוצע ע"י חברת "נייל פרייד" ( חברה לייצור מפרשים בד"כ) פתר את הבעיה ע"י שילוב גלשן פורמולה ( קצר ורחב) עם חרב, ובכך יצר גלשן המתפקד בטווח רוחות גדול, תוך שמירה על משקל נמוך ופשטות הגלישה. המפרש שיתלווה לגלשן הינו מפרש מודרני וקל בגודל של 8.5 מ"ר.
מה המשמעות עבור הגולשים האולימפים בכלל, ובישראל בפרט ?
המשמעות היא שהיתרון היחסי של גולש המיסטראל הקלאסי- קל משקל וגבוה ("שרוך"), מתבטל, ועובר לגולשים גדולי גוף וכבדים יותר.
מי שבטוח תרוויח מן המעבר היא אלופת העולם לשעבר לי קורזיץ'.
לי גבוהה יותר וחזקה יותר יותר מיריבותיה, ותפיק יתרון מן השימוש בציוד גדול ומאסיבי.
גל פרידמן,האלוף האולימפי הטרי, עלול למצוא את מעבר הדגם מסובך יותר. גל ששוקל פחות מ-70 קילו יתקשה להתמודד מול הגולשים הגדולים ברוחות החזקות. מי שיכול להיות מועמד להחליפו הוא ארנון דגן.
ארנון בן ה- 27 הוא גולש מוכר מאוד בסבב העולמי, אותו סיים במקום התשיעי השנה. התוצאה הטובה ביותר שלו היא מקום שלישי באליפות העולם בדגם פורמולה. ארנון הוא גולש חזק וטכני, שהתברך בגובה רב, והוא מתאים בדיוק לגלשן החדש.
ארנון ללא ספק עדיף על גל ברוחות הבינוניות והחזקות, אך עלול גודלו עשוי להוות חסרון ברוחות החלשות. פרידמן מצידו, מצהיר כי אין בכוונתו לפרוש והוא מקבל את שינוי הדגם כאתגר נוסף.לזכותו עומדים החוסן המנטאלי, הכושר הגופני המצוין ( חיוני ברוחות חלשות, בהן יש לפמפם את המפרש ע"מ להוסיף למהירות הגלשן), וניסיון רב שנים.
מועמד נוסף ומפתיע הינו עמית ענבר, שסבל גם ממקרה דומה בעבר.
עמית התחרה על גלשן הלכנר באולימפיאדת ברצלונה. לאחר מכן הגלשן הוחלף ועמית הגדול והכבד מצא עצמו בחסרון מול הגולשים הקלים ובראשם גל. לאחר שנת פרישה הוא חזר, למד את גלשן המיסטראל, התמודד מול פרידמן וזכה לייצג את ישראל באולימפיאדת סידני. עמית בעל מבנה גוף המתאים לגלשן החדש וגם לו ניסיון בין לאומי רב. מי שאינו מרוצה מן המעבר הצפוי הוא איגוד השייט, שיידרש לרכוש ציוד חדש בעלות של מאות אלפי שקלים....